רקע

גדילה והתפתחות של ילדים תלויה בצריכת כמות קלוריות נאותה וחומרים מזינים חיוניים, המתקיימת בדרך כלל באמצעות צריכת מזון ונוזלים דרך הפה. כאשר תינוקות וילדים אינם מסוגלים לאכול או לשתות דרך הפה, הם זקוקים לתמיכה תזונתית אנטרלית זמנית או קבועה באמצעות צינור הזנה אפי לקיבה, לתריסריון או למעי הדק. 

המטרה

מטרת מחקר רטרוספקטיבי זה הייתה לתאר לקחים שנלמדו מתוכנית הגמילה הפועלת בבית החולים אלי"ן זה למעלה מעשור. המחקר הביא בחשבון מאפיינים עיקריים של אוכלוסיית המטופלים, כולל המין, הגיל, אבחנה, סוג צינור ההזנה וסוג האשפוז. הוא גם ביקש לזהות את המאפיינים שתאמו לגמילה המוצלחת ביותר.

התוצאות

נתוני המחקר התקבלו ממאגר הנתונים הרפואי המאובטח של בית החולים, הכולל 82 תינוקות ופעוטות, מתוכם 37 בנים (45.4%) ו-45 בנות (54.9%), בגיל שלושה חודשים עד 10.8 שנים (גיל ממוצע = 1.6 שנים, SD = 1.9), שטופלו בתוכנית ההתערבות של אלי"ן בהזנה באמצעות צינור בשנים 2011-2020. 51 ילדים (62.2%) היו מתחת לגיל שנתיים, 26 ילדים (31.7%) היו בין הגילאים שנתיים ל-4.11 שנים, וחמישה ילדים בגיל חמש שנים ומעלה (6.1%).

בשלב הראשוני, 56 ילדים בסך הכול נגמלו בהצלחה מצינור ההזנה. תשעה ילדים נוספים הצליחו בסופו של דבר, אבל הדבר ארך יותר זמן מהצפוי. 11 ילדים נגמלו באופן חלקי ו-6 לא נגמלו כלל. ילדים צעירים יותר הציגו תוצאות טובות יותר באופן משמעותי מאשר ילדים בוגרים יותר. הדיון בתוצאות אלה מתקיים בהקשר של תוכנית גמילה מוצלחת הקשורה למאפייני המטופל (מורכבות המצב הרפואי, הגיל, המין והמשקל), כמו גם המלצות הקשורות לתוכנית ההתערבות, משכה ועצימותה, עם שינוי ההגדרה של הצלחה בגמילה והצורך במעקב ארוך טווח.